כהורים - כמה שתזכירו לילדה שלכם שהיא יפה, חכמה ומוצלחת - הערך העצמי הנמוך נמצא שם ושולט בכל. המתח לקראת מפגשים, ההסתגרות ההדרגתית, הקושי לראות את הטוב, העצבות והרוך שבה - שוברים לכם את הלב. ערך עצמי נמוך, נבנה לאורך החיים ותלוי באמונות היסוד ואמונות הביניים שסיגלנו לעצמנו לאורך החיים לאור אירועי עבר והם שם בכל היבט ובכל מסגרת ומקום בו נהייה. אבל זו אינה גזירת גורל כלל וכלל! בצעדים קטנים ויומיומיים - ניתן לבנות את הערך העצמי מחדש ולהרגיש שווים וראויים. זה מתחיל בכמה צעדים שאמנם לא תמיד קלים ליישום, אך מהותיים לתהליך: 1. להיות פחות שיפוטיים ופחות ביקורתיים כלפי הילדים שלנו, בכל גיל. 2. לבחור לשים את הפנס על הטוב ולעשות זאת גם כלפי עצמנו - מה הטוב שאני לוקח.ת מכל מצב. 3.דוגמה אישית - להראות שגם אנחנו ההורים יכולים שלא להאמין בעצמנו ולשים דגש - איך אנחנו מחליטים לבחור לראות את הטוב שעשינו. 4. לשים דגש על הדרך, על הכוונה, על הרצון ועל התהליך ופחות על התוצאות. 5. אהבה! ים של אהבה! כדי להדגיש שהבית הוא המקום החם והעוטף שבו לא ישפטו אותה ולא יבקרו אותה, אלא יעטפו אותה באהבה.
כמובן שהדברים נכונים גם לנער ועם זאת, אני פוגשת יותר ויותר נערות מנערים, אולי משום שנערים מתביישים להראות חולשה. זה המקום להדגיש ולהגיד שקשה לך - לא מעיד על חולשה, אלא להיפך, על חוזק, על עוצמה.